מרחבי אסיה התיכונה הם מולדתם של העמים הטורקו-מונגולים: ערב רב של שבטים, חלקם נודדים וחלקם יושבי קבע על אדמתם, שהיו אדוני הארץ לדורותיה. בלב הערבות זורם נהר האמו-דריה, שהווה גבול בין הארץ הנושבת, "התרבותית", לבין הערבות הפרועות. באזורי הספר לאורך הנהר קמו במהלך הדורות ממלכות מפוארות וערים עשירות. כאן עברה "דרך המשי", שקישרה בין מרכזי הציוויליזציה הגדולים של סין, הודו ואירופה. מכאן הביאו העבאסים את הממלוכים שחיזקו את שלטונם, כאן התוודעו עמי הערבה לאמונה המוסלמית ומכאן יצאו כדי לכבוש את ארצות המזרע בניצוחו של המצביא טימור לנג הגדול, שאסף לארצו את מיטב אומני הארצות שכבש על מנת לבנות לעצמו בירה מפוארת - סמרקנד. רק במאה ה-19 הוכנע האזור על ידי הצארים הרוסיים ותושביו היו לאזרחי האימפריה הרוסית. בינתיים נמוג 'תור הזהב' הרוסי, והאומה האוזבקית העצמאית, שנולדה מתוך חורבות האימפריה הסובייטית, מנסה ליצור לעצמה צביון ששורשיו יונקים מפאר העבר שעדיין זוהר באלפי אריחים מזוגגים.