טיולים מאורגנים להודו

טיולים להודו

הודו מציעה פסיפס מדהים של נופים, אנשים, תרבויות ואמונות. מגוון הנופים הוא העשיר ביותר בעולם כולו. במשך דורות רבים נמשכו המוני אדם אל עושרה של הודו ופריונה. לאורך השנים חדרו אליה פולשים, אשר נטמעו, בתרבותה העשירה, יחד הם יצרו את הרקמה האנושית והתרבותית המגוונת בעולם.


14 יום טיול להודו הטרופית בדגש אמנות וטבע
מסע מרתק אל דרום הודו - ממדינת טאמיל נאדו, על עושר מקדשיה המרהיבים שבה, ועד לנופים הטרופיים ולאמנויות הבמה הייחודיות של קראלה.
המראה בהדרכת סטטוס
05/01/2018 אסנת אלכביר טיול מלא
פרטים נוספים
14 יום טיול להודו הטרופית בדגש אמנות וטבע
טיול מלא
14 יום טיול להודו הטרופית בדגש אמנות וטבע
16 יום טיול לקראלה וטאמיל נאדו בדגש אמנות וטבע
מסע לדרום הודו, בין תרבות עשירה, הגות עמוקה, מקדשים מרהיבים ואמנויות במה מורכבות, ובין נופי שדות אורז ומטעי קוקוס, חופים, הרים וג'ונגלים עבותים.
המראה בהדרכת סטטוס
24/01/2018 יותם יעקבסון מקומות אחרונים
פרטים נוספים
16 יום טיול לקראלה וטאמיל נאדו בדגש אמנות וטבע
מקומות אחרונים
16 יום טיול לקראלה וטאמיל נאדו בדגש אמנות וטבע
14 יום מסע לארצות הדרום בדגש פסטיבלים ויוגה
טיול יוגה לדרום הודו - בין נופים טרופיים, מקדשים מרהיבים ופסטיבלים ססגוניים - כולל אימוני יוגה ומדיטציה עם נגה ברקאי, מורה בכירה ליוגה, ועם מורים מקומיים.
המראה בהדרכת סטטוס
09/02/2018 רפי פלד טיול מלא
פרטים נוספים
14 יום מסע לארצות הדרום בדגש פסטיבלים ויוגה
טיול מלא
14 יום מסע לארצות הדרום בדגש פסטיבלים ויוגה
20 יום טיול לקרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו - בשיתוף הקתדרה
טיול לדרום הודו, אל המדינות קרנאטקה, טאמיל נאדו וקראלה, שמשלבות נופים טרופיים, מקדשים מרהיבים ואמנויות במה ייחודיות. בואו ונראה לכם את כל היפה שבהודו.
המראה בהדרכת סטטוס
12/02/2018 ד"ר גילי חסקין יציאה מובטחת
פרטים נוספים
20 יום טיול לקרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו - בשיתוף הקתדרה
יציאה מובטחת
20 יום טיול לקרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו - בשיתוף הקתדרה
16 יום טיול להודו הטרופית - קרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו
מסע לדרום הודו בין נופים טרופיים, חופים לבנים, מטעים ואגמים, קהילות של ג'אינים ובודהיסטים, אומנויות במה ייחודיות, מקדשים מרהיבים וציווילזציות עתיקות.
המראה בהדרכת סטטוס
16/02/2018 יותם יעקבסון ההרשמה בעיצומה
פרטים נוספים
16 יום טיול להודו הטרופית - קרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו
ההרשמה בעיצומה
16 יום טיול להודו הטרופית - קרנאטקה, קראלה וטאמיל נאדו
15 ימי טיול לארמונות רג'אסטן, ערי הגנגס ועמק קטמנדו
טיול להודו ונפאל - מפגש בין התרבות ההודית לנפאלית בשלל צבעים, ריחות, צלילים וטעמים, ממדבר טהאר הגדול לאל ההימלאיה. בואו ונראה לכם את כל היפה שבהודו ובנפאל.


פרטים נוספים
15 ימי טיול לארמונות רג'אסטן, ערי הגנגס ועמק קטמנדו
ללא מועד יציאה
15 ימי טיול לארמונות רג'אסטן, ערי הגנגס ועמק קטמנדו
14 ימי מסע לעמק הגנגס ולאוריסה בדגש יוגה
מסע רב-עוצמה אל תוככי התרבות ההודית – ביקור באתרי צליינות הומים, השתתפות בפסטיבל אדיר ממדים, מפגשים עם מסורות אמנות מגוונות – בשילוב אימוני יוגה ומדיטציה בהדרכת יעל זיו, מורה בכירה ליוגה, ומורים מקומיים.


פרטים נוספים
14 ימי מסע לעמק הגנגס ולאוריסה בדגש יוגה
ללא מועד יציאה
14 ימי מסע לעמק הגנגס ולאוריסה בדגש יוגה
15 יום טיול לתרבויות ונופים בגג העולם בעת פסטיבל פיאנג
מסע אל עולמן הרוחני של הדת ההינדואיסטית והבודהיסטית-טיבטית ואל הטבע האדיר של ההימלאיה.


פרטים נוספים
15 יום טיול לתרבויות ונופים בגג העולם בעת פסטיבל פיאנג
ללא מועד יציאה
15 יום טיול לתרבויות ונופים בגג העולם בעת פסטיבל פיאנג
16 ימי טיול אל מפרץ בנגל וממלכת בוטאן בעונת הפסטיבלים
16 ימי טיול אל התרבות ההינדואית והפסטיבלים של מפרץ בנגל ואל התרבות הבודהיסטית-טיבטית והפסטיבלים במזרח ההימלאיה.


פרטים נוספים
16 ימי טיול אל מפרץ בנגל וממלכת בוטאן בעונת הפסטיבלים
ללא מועד יציאה
16 ימי טיול אל מפרץ בנגל וממלכת בוטאן בעונת הפסטיבלים
20 יום לארצות הדרום בדגש אמנות וטבע
מסע אל האזורים הטרופיים בתת היבשת ההודית, בין נופים קסומים לתרבויות עתיקות.


פרטים נוספים
20 יום לארצות הדרום בדגש אמנות וטבע
ללא מועד יציאה
20 יום לארצות הדרום בדגש אמנות וטבע
דרכונים

דרכונים

תוקף דרכון: יש להצטייד בדרכון שתוקפו לפחות ל-6 חודשים לפני מועד הכניסה להודו.
עמודים ריקים בדרכון: יש לוודא שיש לכם לפחות 3 עמודים ריקים בדרכון.

אשרות כניסה

אשרות כניסה להודו

נדרשת אשרת כניסה להודו לכל בעלי הדרכונים ומכל הלאומים. אפשר להוציא את אשרת הכניסה באחד משני האופנים הבאים:
אישור כניסה אינטרנטי למשך 60 יום: מאפשר כניסה ויציאה (עד שתי כניסות) ושהיה עד 60 ממועד הכניסה הראשונה להודו. ניתן להוציא את האשרה באמצעות אתר האינטרנט של India Visa Online. עליכם למלא טופס ולצרף תמונה בקובץ מסוג JPEG שמשקלה המקסימלי 1MB ומשקלה המינימלי 11KB. בנוסף יש לצרף סריקת דרכון (הדף הכפול שבו מופיעים פרטי הדרכון והתמונה) בקובץ מסוג PDF שמשקלו המקסימלי 300KB.
הנפקת האשרה בכוחות עצמכם: באפשרותכם להוציא את האשרה בעצמכם בעלות של כ-50 דולר (60 דולר לבעלי דרכונים זרים). האגרה משולמת באמצעות כרטיס אשראי בעת הגשת הבקשה. אפשר להגיש את הבקשה במועד שאינו מוקדם מ-30 יום לפני מועד הכניסה להודו (הנפקה מוקדמת ממועד זה תגרום לכך שהאשרה לא תהיה בתוקף במועד הכניסה). התשובות מגיעות בדוא"ל עד 96 שעות מרגע הגשת הבקשה. יש להדפיס את האישור האלקטרוני ולהגישו, יחד עם הדרכון, בעת הכניסה להודו. מודגש בזאת שמטייל שמנפיק את האשרה בכוחות עצמו יישא גם באחריות להנפקה.
הנפקת האשרה דרך משרדנו: אפשרות אחרת היא להיעזר בשירותי המשרד שלנו. לטובת הנפקת האשרה עליכם למלא שאלון שיימסר לכם מטעמנו, ולצרף תמונה בקובץ מסוג JPEG וסריקת דרכון בקובץ מסוג PDF כמפורט לעיל. עלות הנפקת האשרה 85 דולר.
אשרת כניסה המונפקת בדרכון בשגרירות ההודית בארץ: מטיילים שמתכננים לשהות בהודו יותר מ-60 יום, או זקוקים ליותר משתי כניסות להודו, או נוסעים למטרות עסקים, או שבקשת האשרה האינטרנטית שלהם נדחתה, חייבים להגיש את הבקשה בשגרירות ההודית בארץ ולהנפיק את האשרה בדרכון. האשרה תונפק באמצעות משרדנו. עלות הנפקת האשרה 150 דולר. זמן הטיפול הוא לפחות 12 ימי עבודה. אם נדרש תיקון בהגשת המסמכים זמן הטיפול יכול להתארך אפילו יותר.
אופן הגשת הבקשה: יש להגיש בקשת אשרה על טופס אשרה מאתר India Visa Online. בתוך האתר יש לבחור את השגרירות ההודית בארץ וללחוץ על Regular Visa Application. יש להקליד את פרטי הבקשה בטופס שנפתח ובסיום המילוי להדפיס את הטופס ולחתום עליו בחתימה בכתב יד. החתימה צריכה להיות זהה לזו שמופיעה בדרכון. את הטופס המלא יש להגיש חתום למשרדנו בצירוף דרכון בתוקף ו-2 תמונות פספורט. אם דרכונכם הוא בן פחות משנה, עליכם לצרף גם את הדרכון הקודם. אם הצהרתם שברשותכם גם דרכון זר – עליכם לצרף גם אותו לשאר המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה.

בריאות וחיסונים

בריאות וחיסונים בטיול להודו

אנו מנועים מלתת הנחיות למטיילים לגבי בריאות וחיסונים. בנושאים אלה אנא פנו לאתר משרד הבריאות, ללשכות הבריאות האזוריות או למרפאות המטיילים.
התייעצות עם גורמים מוסמכים: משרד הבריאות מפרסם את רשימת החיסונים הנדרשת לכל מקום, ובצדה - סייגים לחיסון על פי גיל, מצב רפואי והיסטוריית חיסונים. מטיילים יכולים למצוא עצמם מצד אחד נדרשים לחיסון כלשהו, ומן הצד האחר מנועים מלקבלו מחמת גילם, מצבם הרפואי או ההיסטוריה החיסונית שלהם. במקרה כזה הם ייאלצו לבחור בין ביטול נסיעתם ובין נסיעה לטיול בלי להתחסן חרף הסיכון הכרוך בכך. לאור זאת אנו ממליצים לכל מטייל לבדוק עם גורמים רפואיים מוסמכים את סוגיית החיסונים הנדרשים לו ואם חלות עליו הגבלות לקבלתם - עוד בטרם ההרשמה לטיול.
הרשמה מאוחרת: המלצת משרד הבריאות היא להתייעץ ולהתחסן 6-4 שבועות לפני מועד הנסיעה. מטיילים שנרשמים לטיול לאחר מועד זה חייבים להביא בחשבון שהם לא יספיקו להתייעץ בזמן או שהחיסונים שיקבלו לא יגיעו לאפקטיביות מלאה טרם נסיעתם.
למידע נוסף: יש להיכנס לדף חיסונים ולשכות בריאות.

ביטחון אישי

ביטחון אישי בהודו

הודו היא מדינה ידידותית לישראלים ומטיילים יכולים לטייל בה בתחושת ביטחון גבוהה. עם זאת על המטיילים להביא בחשבון שהודו הייתה בשנים האחרונות יעד להתקפות טרור ושהפשיעה נגד תיירים (בעיקר נשים) גברה בשנים האחרונות. עניינים אלה דורשים תשומת לב וזהירות מצד המטיילים.
התמודדות עם גובה רב – בטיולים להימלאיה הגבוהה וחבל לדאק: למידע מפורט על טיולים במקומות שגובהם יותר 3,000 מטר ראו פרטים בסעיף "מצבי חירום" להלן.
אזהרות מסע: נכון למועד כתיבת מידע זה אין אזהרת מסע לגבי הודו בכללותה, אף שהמטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ ממליצים על שהייה במקומות מאובטחים. למידע מעודכן על אזהרות המסע להודו, טיבן וחומרתן – עליכם להיכנס ולבדוק באתר המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ובאתר משרד החוץ.
אזהרת מסע לקשמיר (למעט לדאק): המטה ללוחמה בטרור ומשרד החוץ פרסמו אזהרת מסע ממוקדת לגבי ביקור בקשמיר. האזהרה היא מהדרגה הגבוהה ביותר והיא כוללת הנחיה לצאת לאלתר מקשמיר. אזהרת המסע אינה כוללת את חבל לדאק, שהביקור בו מותר ואין בו סיכון ביטחוני.
אזהרה לגבי גבול פקיסטן: אנחנו ממליצים להימנע מכל ביקור לאורך הגבול בין הודו ופקיסטן, למעט מעבר הגבול ב-Wagah.
אזהרה לגבי ביקור במדינת מניפור: אנחנו ממליצים להימנע מטיול במדינת מניפור שבמזרח הודו.
אזהרה לגבי ביקור במדינת צ'אטישגאר: ביקור במדינת צ'אטישגאר מחייב תכנון מסלול מדוקדק בשל פעילות מוגברת של המחתרת הנקסליטית באזורים ממוקדים בדרום המדינה.
נשים המטיילות בגפן: נשים המטיילות בגפן נתקלות לעתים ביחס בוטה מצד חבורות של צעירים הודים, והן עלולות במקרים קיצוניים להיקלע למצוקה. נדרשת ערנות רבה במיוחד באזורים כמו דלהי, מדינת ראג'סטן וגואה. במקומות אלה מומלץ להעדיף מקומות הומי אדם ולהימנע מהתבודדות. מומלץ לטייל עם עוד אנשים ולהתלבש בלבוש שאינו חושפני (ראו קוד לבוש להלן).
כייסות: כייסים וגנבים פועלים בעיקר בתחנות הרכבת וברכבות היוצאות ונכנסות מתחנות הרכבת של דלהי.
שחייה בים: מומלץ להימנע משחייה בים בשל זרמים חזקים והיעדר מצילים וציוד החייאה.

מזג אוויר

מזג אוויר בהודו

אקלים: הודו היא מדינה עצומה עם הבדלי אקלים מובהקים בין חבל ארץ אחד למשנהו. לרוחב צפון הודו נמתח רכס ההימלאיה המאופיין באקלים הררי ממוזג וקר. התנאים משתנים בצורה ניכרת עם העלייה בגובה. החלק הגבוה בהימלאיה מאופיין באקלים קוטבי עם טמפרטורות נמוכות ואדמה קפואה. הפינה הצפונית-מערבית של הודו, חבל לדאק, היא חלק מהרמה הטיבטית המאופיינת באקלים יבשתי יבש וקר. במשך החורף לדאק קפואה (נובמבר-אפריל) ובמשך כ-9 חודשים (אוקטובר-תחילת יוני) מעברי ההרים סגורים ואי אפשר להגיע אליה יבשתית. במערב הודו נפרש מדבר טהאר הגדול, שהוא מן השחונים בעולם, המאופיין באקלים מדברי צחיח. האקלים המדברי הולך ונעשה שחון יותר ויותר ככול שנעים מערבה לעבר הגבול עם פקיסטן. שאר חבלי הארץ (מזרח הודו מרכזה ודרומה) מאופיינים באקלים טרופי וטרופי-למחצה, כשמידת הטרופיות הולכת וגוברת ככול שיורדים לחלקה הדרומי-מערבי של הארץ.
עונות השנה בחבלי הארץ השונים:
▪ הימלאיה: השנה מחולקות ל-4 עונות בחלוקה די דומה לעונות בארץ, ובהבדלים כמפורט: עונות המעבר – האביב (אפריל–מאי) והסתיו (אוקטובר–נובמבר) הן העונות הנוחות ביותר לטיול. החורף (סוף נובמבר–סוף מרץ) מושלג, והקיץ (יוני–ספטמבר) גשם בשל גשמי המונסון.
▪ חבל לדאק: גם בלדאק השנה מחולקת ל-4 עונות בדומה להימלאיה, וגם כאן החורף קר ומושלג והקיץ גשום. עם זאת מעברי ההרים אל לדאק וממנה סגורים במשך 9 חודשים בשנה, ולפיכך פרק הזמן היחיד בשנה שבו אפשר להיכנס אליה ולצאת ממנה יבשתית הוא מאמצע יוני עד אמצע ספטמבר. העונות המתאימות לטיול כשהכניסה והיציאה נעשות בטיסות הן הקיץ והסתיו. למטיילים יבשתית העונה היחידה שמתאימה היא הקיץ, על אף גשמי המונסון.
▪ ראג'סטן ומדבר טהאר הגדול: השנה מחולקת ל-3 עונות בלבד: החורף (נובמבר–תחילת מרץ) קריר ונטול משקעים. הטמפרטורות נעות סביב 25 מעלות צלזיוס. קיץ (מרץ–מאי) עונה יבשה וחמה. הטמפרטורות עשויות להגיע ל-40 מעלות צלזיוס בצל, ואף יותר. עונת המונסון (יוני–ספטמבר) גשומה וחמה. הטמפרטורות נעות סביב 32 מעלות צלזיוס, כמות משקעים: כ-100 מ"מ גשם בחודש. העונה הנוחה ביותר לטיול היא החורף.
▪ מזרח הודו, מרכזה ודרומה: גם כאן החלוקה היא ל-3 עונות בלבד: החורף (נובמבר–תחילת מרץ) קריר ונטול משקעים. הטמפרטורות נעות סביב 25 מעלות צלזיוס, אם כי באזור דלהי והסביבה הטמפרטורות בדצמבר-ינואר יכולות לרדת ל-5-4 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. בנוסף גשמי מונסון מזרחי יכולים להופיע לאורך החוף המזרחי של הודו. קיץ (מרץ–מאי) עונה יבשה וחמה. הטמפרטורות עשויות להגיע ל-40 מעלות צלזיוס בצל, ואף יותר. עונת המונסון (יוני–ספטמבר) גשומה וחמה. הטמפרטורות נעות סביב 32 מעלות צלזיוס, וכמות המשקעים בחודש יכולה להגיע ל-1,000 מ"מ גשם ויותר. העונה המתאימה ביותר לטיול היא החורף, אם כי גם תקופת המונסון יכולה להתאים לטיולים (להוציא את אזורי החוף שהם לחים וגשומים במיוחד).
מזג אוויר בדלהי:
▪ חורף (נובמבר–פברואר): עונה יבשה וקרירה. לא יורדים משקעים. טמפרטורות ממוצעות: 23 מעלות צלזיוס בצל (בנובמבר ובפברואר). בדצמבר–ינואר הטמפרטורות יכולות לרדת גם ל-5 מעלות צלזיוס בשעות הלילה, ובבקרים נפרש ערפל.
▪ קיץ (מרץ –מאי): עונה חמה ויבשה. לא יורדים משקעים. הטמפרטורות עולות בהדרגה ובמאי הן עשויות להגיע ל-40 מעלות בצל, ואף יותר. החום קשה מנשוא.
▪ מונסון (יוני–ספטמבר): עונה חמה וגשומה. טמפרטורות ממוצעות: 30 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים: ביולי ואוגוסט – 600 מ"מ גשם בחודש.

שעה

השעה בהודו

אזורי זמן בהודו: השעה אחידה בכל רחבי הודו.
שעון קיץ בהודו: הודו אינה מנהיגה שעון קיץ.
הפרשי שעות בין הודו לישראל: השעה בהודו מקדימה את השעה בישראל ב-3.5 שעות (GMT+5.5). בתקופת שעון הקיץ בישראל הפרש השעות מצטמצם בשעה והוא עומד על שעון ישראל ועוד 2.5 שעות.

כסף

כסף בהודו

המטבע בהודו: רופי הודי (Indian Rupee). שערי המטבע משתנים לעתים תכופות ועדכונם יימסר בעת פגישת התדרוך שתתקיים לפני היציאה לטיול.
הוצאות צפויות במהלך הטיול: הערכת ההוצאות הצפויות בטיול תימסר בעת פגישת התדרוך.
החזקת הכסף: מומלץ להצטייד בדולרים אמריקאיים. יש להצטייד בשטרות מהסוג החדש. אי אפשר להחליף שטרות קרועים, מקושקשים, מסומנים או ישנים.
כרטיס אשראי: משמש בעיקר לקניות בחנויות מסודרות ולתשלום על שירותים אישיים במלונות.
משיכה מכספומטים: הכספומטים בערים הגדולות נפוצים למדי ואפשר למשוך רופיות במזומן באמצעות כרטיס האשראי. עם זאת, לא תמיד יתאפשר להגיע ולהתעכב ליד כספומט, ולכן אנחנו ממליצים לא להסתמך על משיכת מזומנים כאמצעי יחידי. יש להצטייד בשטרות מזומנים לכל מקרה של בעיות במשיכה מכספומטים.

אוכל ושתייה

אוכל ושתייה בהודו

מים: יש להימנע לגמרי משתיית מי ברז. בעת שתיית משקאות קרים מומלץ להימנע מהוספת קרח. אפשר לשתות כל משקה שהורתח (כגון תה).
משקאות אחרים: המשקה הנפוץ ביותר בהודו הוא תה. להוציא מלונות ומסעדות נבחרות כמעט אי אפשר להשיג קפה איכותי בהודו.
המטבח ההודי: המטבח ההודי מציע טווח רחב של סגנונות בישול, שהמקובלים שבהם הם המטבח הפנג'אבי והדרום הודי. המטבח הפנג'אבי – שהוא המוכר לישראלים כ"אוכל הודי" – עושה שימוש רב במוצרי חלב (יוגורט, חמאה מזוככת, חלב וגבינות) ושפע תבלינים בבישול. להבדיל, המטבח הדרום הודי מחליף את מוצרי החלב בחלב קוקוס, וגם הוא עושה שימוש במגוון רחב של תבלינים. שני המטבחים נדיבים מאוד בתיבול חריף. המטבח הפג'אבי – שהוא בשרי וצמחוני – מציע מבחר גדול של תבשילי ירקות, בשרים, קטניות ותבשילי אורז, בצד לחמים העשויים מקמח חיטה. המטבח הדרום הודי – שכולל בעיקר מנות צמחוניות, דגים ופירות ים – מציע כל צורה אפשרית של בישול אורז בצד מגוון תבשילי ירקות ולחמים העשויים בעיקר מקמח אורז.
אוכל צמחוני בהודו: להודים מודעות רבה לסוגיית הצמחונות. האוכל הצמחוני טעים, זמין ומוגש בכל מקום.
אוכל רחוב בהודו: אוכל הרחוב ההודי טעים מאוד, אך הוא מיוצר בתנאים סניטריים ירודים. לאור זאת מומלץ להתאפק ולהימנע מאכילתו.
ארוחות בטיול להודו:
▪ ארוחות בוקר: אנו נוהגים לאכול את ארוחות הבוקר במלונות. הארוחות הן מסוג בופה. במלונות המודרניים הבופה עשיר ומגוון, ובמלונות הקטנים (כגון האוולי) המבחר מצטמצם. במלונות הממוקמים באזורים נידחים ארוחת הבוקר המוגשת היא אנגלית – טוסטים, ריבה, חמאה, ביצים קשות וקצת ירקות.
▪ ארוחות צהריים: אנחנו נוהגים לאכול ארוחות חפוזות במסעדות מקומיות בצדי הדרך. האוכל המבושל טעים. במסעדות הפשוטות רצוי להימנע מאכילת ירקות לא מבושלים.
▪ ארוחות ערב: אנחנו נוהגים לאכול במסעדות מקומיות או במלונות.
מזון צמחוני: בארוחות המוגשות במהלך הטיול תוכלו לבחור בין אוכל רגיל לאוכל צמחוני.
מזון מיוחד בטיול להודו: מטיילים שלהם צורכי תזונה מיוחדים (כגון מזון ללא גלוטן, דל סוכר, מזון מיוחד לבעלי אלרגיות וכדומה), מתבקשים ליידע אותנו בעת ההרשמה. בקשתם תועבר לספקי השירותים השונים, אך החברה אינה מתחייבת שהמטייל אכן יקבל מזון המותאם לצרכיו. על מטיילים אלה להצטייד מראש במזון המתאים לצורכיהם המיוחדים למשך כל ימי הטיול.
מזון כשר: ארוחות כשרות יוגשו רק בטיולים שמיועדים מלכתחילה לשומרי מסורת. במקרה כזה בתנאי הטיול יצוין במפורש שהארוחות מותאמות לשומרי כשרות. מטיילים שומרי כשרות שנוסעים בטיולים שבהם אין סידורים מתאימים יוכלו להזמין מזון צמחוני.

מלונות

מלונות בהודו

סוגי המלונות: ההודים מציעים מגוון רחב של מלונות מודרניים ומסורתיים – ארמונות והאווליס.
מלונות מודרניים: המלונות מצוידים בכל אביזר מודרני שמוכר ממקומות אחרים בעולם, והם מציעים מבחר שירותים כדוגמת ספא, חדר כושר, בריכת שחייה, שירות חדרים 24/7 ועוד – כמקובל ברחבי העולם.
ארמונות: במדינת ראג'סטן שבצפון-מערב הודו אפשר ללון בארמונות שהוסבו למלונות. הארמונות מפוארים מאוד והם מציעים את סגנון החיים והאווירה שהיו נהוגים בחיי החצר השליטים המקומיים, כמיטב המסורת של המהראג'ות. הארמונות הם כולם בקטגוריה של מלונות מרמת דה-לוקס ומעלה, ומחירם גבוה בהתאם.
האוולי: האוולי הוא מלון הודי מסורתי הנפוץ בצפון-מערב הודו, ובעיקר במדינות ראג'סטן וגוג'ארט. ההאוולי הם מלונות מדרגות שונות – המקבילים למלונות בדרגת 3-4 כוכבים. הם מקושטים כמיטב המסורת הראג'סטנית והגוג'ארטית. בדרך כלל החדרים בהאוולי הם בגדלים שונים, וכמעט אין שני חדרים זהים. חדרים אחדים הם גדולים ומרווחים, אחרים קטנים וצרים. אין באפשרותנו להבטיח את מידותיו של החדר שתקבלו.

טיסות

טיסות להודו

כרטיסי טיסה: פרטים מלאים לגבי הטיסות (מספרי טיסות, שעות, מועדים ומסלולים) יימסרו בעת פגישת התדרוך שתתקיים לפני היציאה לטיול. כרטיסי הטיסה יימסרו לכם בדוא"ל סמוך למועד היציאה.
כבודה בטיסות הבינלאומיות: ברוב הטיסות הבינלאומיות מותר לנוסע במחלקת תיירים למסור מזוודה אחת שמשקלה אינו עולה על 20 ק"ג. כל חריגה במשקל או במספר התיקים מחייבת תשלום נוסף. אנא תכננו את משקל הכבודה שלכם בהתאם.
כבודה בטיסות פנימיות: בטיסות פנים משקל הכבודה הנמסרת מוגבל ל-15 ק"ג. אנא תכננו את משקל הכבודה שלכם בהתאם.
הושבה בטיסות: מטיילים שטיסותיהם הוזמנו בטיסות אישיות רשאים בדרך כלל (על פי מדיניות חברת התעופה) לבחור את מקומות ההושבה במטוס. לעומתם, רוב חברות התעופה אינן מאפשרות למטיילים בכרטוס קבוצתי לבצע מראש הושבה במטוס. אנו נשתדל לעזור כמיטב יכולתנו, אבל עליכם להיות ערוכים לאפשרות שהקצאת המושבים תיעשה רק בעת הנפקת כרטיס העלייה למטוס.
נתיבי טיסה: טיסות המבוצעות על ידי חברות ישראליות עוברות בנתיבים ביטחוניים. לא כך קורה בהכרח בטיסות של חברות זרות. מטיילים שסוגיית הנתיב חשובה להם מתבקשים לבדוק אתנו את נתיבי הטיסה עוד בטרם הרשמתם לטיול.

רכבות

רכבות בהודו

להודו רשת מסילות ברזל מן המסועפות בעולם. בשנים האחרונות חל שיפור ניכר ברמת הרכבות, חלקן ממוזגות ומהירות (בעיקר הללו שמקשרות בין מרכזים אורבניים גדולים). עם זאת, רוב הרכבות בהודו עדיין אטיות ומציעות שירות בסטנדרט נמוך.
רכבות בסטנדרט גבוה: במקביל לאינספור רכבות רגילות (הנקראות Mail או Express) הנוסעות מכל יעד לכל יעד בהודו, יש גם רכבות מהירות שמציעות שירות בסטנדרט גבוה יותר. סוג אחד נושא את השם Rajdani והוא כולל רכבות מהירות המקשרות בין המרכזים האורבניים העיקריים בהודו (כדוגמת דלהי, מומבאי, קולקטה, בנגלור וכדומה). סוג נוסף הוא Shatabdi Express הכולל רכבות מהירות המקשרות בין מטרופולין עיקרי כלשהו (כדוגמת דלהי, מומבאי, קוצ'י וכדומה) לערים הבינוניות שפרושות סביבו – בטווח של עד 6 שעות נסיעה ברכבת.
נסיעה ברכבות: אנחנו ממליצים למטיילים להעדיף, בכל מקרה, את הרכבות המהירות ואת המחלקות הגבוהות. הישיבה והלינה ברכבות אלה נעשית במקומות שמורים ועל פי הזמנה מראש. ככול שהרכבת או המחלקה מדרגה גבוהה יותר - כך מקבל כל נוסע מרווח גדול יותר ונוח יותר. לצורך זה עליכם לדאוג להזמנת מקומות מראש. אם אין באפשרותכם לבצע הזמנה מראש, תוכלו לרכוש כרטיסים גם במקומות לא שמורים במחלקות הרגילות ברכבות הרגילות, אך בשום מקרה אין לנסוע ברכבת שנוסעת בשעות הלילה ללא הזמנת דרגש שינה מראש.

תקשורת

תקשורת בהודו

קידומת בינלאומית: הקידומת של הודו היא 91.
טלפונים במלונות: בפגישת התדרוך שתתקיים לקראת הנסיעה תימסר למטיילים רשימת טלפונים ופקסים במלונות שבהם נתארח. מומלץ להשאיר את הרשימה אצל קרוביכם בארץ על מנת שיוכלו להתקשר אליכם במהלך הטיול.
טלפונים סלולריים: רשת הסלולר פרושה ברוב חבלי הארץ בהודו למעט אזורים נידחים ודלילי אוכלוסין. מומלץ לרכוש חבילת שיחות ומסרונים דרך חברת הסלולר שלכם.
רכישת כרטיס SIM: בשנים האחרונות חברות הסלולר ההודיות מערימות קשיים ברכישת כרטיסי SIM. לאור זאת אין להסתמך על רכישת כרטיס מסוג זה בעת הביקור בהודו.
Wi-Fi: הנגישות ל-Wi-Fi בהודו נעשית בהדרגה נפוצה יותר ויותר. מסעדות ומלונות מציעים כיום גלישה חינם ללקוחותיהם. במלונות הגלישה היא בקומת הלובי. הגלישה בחדרי המלון בחלק מהמלונות היא חינם, ובאחרים בתשלום.
גלישה באמצעות Wi-Fi או באמצעות הרשת הסלולרית: בעוד הגלישה דרך Wi-Fi היא בחינם, הגלישה דרך הרשת הסלולרית נעשית בתשלום. לאור זאת, אם אתם מתכוונים לגלוש דרך הרשת הסלולרית עליכם לרכוש מראש דרך חברת הסלולר שלכם חבילת גלישה. לחלופין, אם אתם רוצים להימנע מגלישה מקרית בתשלום עליכם לתאם עם חברת הסלולר חסימת גלישה לפרק הזמן שאתם שוהים בחו"ל.

צילום

צילום בהודו

צילום בני אדם: ההודים בעיקרון נהנים להצטלם, אך הם יכולים לעתים לדרוש, באמצעות מילים או שפת גוף, שלא לצלם אותם. עליכם לכבד את רצונם. אחדים גם דורשים כסף עבור הצילום, וגם את זה יש לכבד. צילמתם - עליכם לשלם.
צילום בשווקים השבטיים באוריסה: חל איסור צילום של בני שבטים בעת ביקור בשווקים השבטיים באוריסה. צילום בניגוד לתקנות עלול לגרור החרמת המצלמה.
צילום במקדשים ובקודשי קודשים: במקדשים ספורים חל איסור צילום בתחומי המקדש. במקרה כזה מופיעות הנחיות ברורות האוסרות את הצילום מכול וכול. עם זאת ברוב המקדשים בהודו מותר לצלם בלי הגבלה, למעט פסלי האלים בקודשי הקודשים שאותם בדרך כלל אסור לצלם. יש לכבד זאת, בין אם קיים או לא קיים שילוט מתאים. אם אין הנחיות ברורות פנו לבעלי תפקיד הנוכחים במקום ובררו עמם אם אתם רשאים לצלם.
צילום מתקנים רגישים: יש להימנע בתוקף מצילום מתקנים רגישים כגון מוסדות ממשלתיים, מחנות צבא, שדות תעופה, תחנות גבול, סכרים, גשרים, אנשי צבא ומשטרה וכדומה. צילום מסוג זה יכול לגרור החרמת המצלמה ואפילו מעצר.

חשמל

חשמל בהודו

החשמל בהודו: הוא 220 וולט, 50/60 הרץ.
שקעים בהודו: ההודים משתמשים בשלושה סוגי שקעים: האחד שני פינים עגולים (זהה לשקע אירופי). השני זהה לקודם (שני פינים עגולים) ובתוספת פין שלישי עבה מאד להארקה. השלישי זהה לקודם (3 פינים עגולים), אך הפינים עבים מהרגיל.

המלצות להתנהגות

המלצות להתנהגות בהודו

קוד ההתנהגות ההודי שונה מאוד מזה הישראלי. להלן כמה כללים להתנהגות שמן הראוי לאמץ מתוך כבוד למארחים וגם כדי לחוות טוב יותר את אורח החיים בהודו.
קוד לבוש: הודו היא מדינה פוריטנית ומטיילים נדרשים להתלבש בלבוש צנוע. לבוש חושפני (מכנסיים קצרים או כתפיים גלויות – אצל גברים ונשים כאחד) נחשב בוטה ועלול לגרור גינוי. במקדשים מסוימים ייתכן שיאסרו על הכניסה לאנשים שלבושם אינו צנוע דיו.
קוד לבוש מיוחד למקדשי טאמיל נאדו: החל משנת 2016 הוגדר קוד לבוש מחמיר לביקור במקדשים של טאמיל נאדו. מעבר ללבוש צנוע סטנדרטי (כזה המכסה את הכתפיים והברכיים) נקבע שאין להיכנס למקדש עם חולצת טריקו, מכנסי ג'ינס, חצאית, לונגי (בד הכרוך על המתניים). מותרים בגדים פורמליים (הודיים ולא הודיים), מכנסיים שאינם ג'ינס, חולצות עם צווארון, שמלות ארוכות.
חליצת נעליים: בעת ביקור במקדשים, בכנסיות, במסגדים ובבתי כנסת נדרשים המבקרים לחלוץ את נעליהם. אם אינכם רוצים ללכת יחפים, הצטיידו בגרביים, אם כי במקדשים מסוימים, בעיקר במדינת טאמיל נאדו שבדרום מזרח הודו, הדרישה היא שהמבקרים יתהלכו יחפים לגמרי.
איסור כניסה למקדשים: בכמה חבלי ארץ (בעיקר בדרום הודו) ישנם מקדשים הינדואיים, שהכניסה אליהם מוגבלת לבני דת הינדו. יש לכבד את האיסור.
איסור הכנסת טבק למקדשים סיקיים: אין להכניס טבק למקדשים סיקיים. הכנסת טבק, וגרוע מכך - עישון - במתחם מקדש עלולים לגרור תגובה אלימה. אנא דאגו להשאיר את הסיגריות מחוץ למקדש.
הקפת מבנים באתרים בודהיסטיים: בעת הקפת מבנים או חפצים מקודשים במקדשים בודהיסטיים ההליכה נעשית עם כיוון השעון.
ישיבה במקדשים: הרגליים הן החלק הנחות בגוף ואין לגעת או להצביע על דבר ברגליים. בעת ישיבה על הרצפה נהוג לשבת בישיבה מזרחית או לקפל את הרגליים לאחור לצד הגוף, כדי לא להפנות את כפות הרגליים לאדם שמולך או למקום מקודש.
גילויי חיבה בציבור: גילויי חיבה אינטימיים בין גברים לנשים צורמים ואינם מקובלים.
חציית כבישים: הנהיגה בהודו היא בצד שמאל, ועליכם לחצות כבישים במשנה זהירות.
נהיגה בהודו: איננו ממליצים לנהוג ברכב בהודו. הנהיגה בצד שמאל, איכותם הירודה של הכבישים, היעדר שילוט מתאים, הנהיגה בכבישים הרריים מפותלים וצרים וכן הלאה - כל אלה הופכים את הנהיגה בהודו לתובענית ולעתים אף למסוכנת. מומלץ לשקול לקחת רכב עם נהג מקומי שמתמצא היטב באזור שבו אתם מטיילים.
סבלנות אין קץ: על המטייל לקחת בחשבון ששינויים בתכנית וברמת השירותים ואיחורים בלוח הזמנים הם עניינים שבשגרה בטיולים להודו. עליכם להצטייד בסבלנות רבה ובחוש הומור על מנת להתמודד עם התקלות והשינויים שייתכנו בתכנית וברמת השירותים. ראו זאת כחלק בלתי נפרד מחוויות הטיול וההיכרות עם הארץ המיוחדת הזאת.

מצבי חירום

מצבי חירום בהודו

התמודדות עם גובה רב – ההימלאיה הגבוהה וחבל לדאק: בעת ביקור בהימלאיה הגבוהה (יותר מ-3,000 מטר) או בחבל לדאק (שהטיול בו הוא בגבהים שבין 3,600 מטר ל-6,000 מטר מעל פני הים) יש להביא בחשבון את סוגיית ההתמודדות עם הגובה. בגבהים אלה כמות החמצן באוויר מידלדלת והיא עומדת על מחצית, ואפילו פחות, מכמות החמצן בגובה פני הים. בשל דלילות החמצן עלולים להופיע סימפטומים של מחלת גבהים. אנו נשתדל ליצור תנאים נוחים להתאקלמות לגובה. תנאים אלה אמורים להתאים לאנשים בעלי בריאות תקינה. מטיילים שיש ספק בלבם לגבי התמודדותם עם הגובה, נדרשים להתייעץ עם רופא טרם הרשמתם לטיול.
פגעי טבע בהודו: הודו חשופה למגוון סיכונים של פגעי טבע, ובכללם רעידות אדמה, ציקלונים, שיטפונות פתע והתמוטטויות בוץ וסלעים. הרשות המטאורולוגית ההודית עוקבת אחר מוקדי הסיכון ובמידת הצורך משדרת אזהרות בכל אמצעי התקשורת. בכל מקרה של התראה יש לפעול לפי ההנחיות של הרשויות המקומיות.
▪ רעידות אדמה: הודו ממוקמת באזור פעיל מבחינה סיסמית. רעידות האדמה יכולות להתרחש בכל רגע נתון, במיוחד ברכס ההימלאיה וברצועה הסמוכה - מדרום ומצפון להרים.
▪ ציקלונים: החוף המזרחי של הודו חשוף לפגיעת ציקלונים וסופות טרופיות. עונת הציקלונים נמשכת בחודשים אפריל עד אוקטובר. יש לעקוב אחרי הודעות הרשות המטאורולוגית ההודית ולפעול על פי הנחיות הרשויות המקומיות.
▪ שיטפונות פתע: בעונת המונסון (ראה מזג אוויר לעיל) קיימת סכנה, במיוחד באזורים ההרריים, של שיטפונות פתע והתמוטטות בוץ וסלעים. כבישים עלולים להיחסם ואזורים שלמים יכולים להישאר מנותקים ימים רבים.
כיצד לפעול במצבי חירום: בכל מקרה חירום עליכם להיעזר קודם כל במדריך הטיול, במדריכים המקומיים או בנציגים שלנו. במקביל דווחו למשרדנו בדחיפות את פרטי המקרה כדי שנוכל לסייע מרחוק. אם מדובר בעניינים רפואיים או משפטיים חמורים יש לערב גם את שגרירות ישראל הקרובה.
מרכז מצב במשרד החוץ: מרכז המצב של משרד החוץ משמש מרכז שליטה, דיווח ותיאום במצבי שגרה וחירום. מרכז המצב מאויש תמיד ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות.
טלפון: 972-2-5303155, פקס: 972-2-5303896 דוא"ל: matzav@mfa.gov.il.

ציור פרסקו ממערות אג'נטה, מהרשטרה, הודו

אג'נטה ואלורה

המערות החצובות של אג'נטה (Ajanta) ואלורה (Ellora) הן מפלאי האומנות שנוצרו בהודו. המוקדמות מביניהן הן אלו שבאג'נטה - מקבץ של 30 מערות על מצוק ששימש כמסתור לנזירים בודהיסטים החל מהמאה השניה לפנה"ס. המערות נחצבו כמקדשים ומנזרים וקירותיהן כוסו בציורי פרסקו, שהם, ללא ספק, ממיטב הציור ההודי לדורותיו. קבוצת המערות של אלורה נחצבה בתקופה מאוחרת יותר - רק החל מהמאה החמישית לספירה. כאן ניתן למצוא שלוש קבוצות של מערות שמוקדשות כל אחת לדת אחרת מהדתות שהיו נהוגות בהודו באותה התקופה - הבודהיזם, הג'אייניזם וההינדואיזם. מערות אלורה מצטיינות בעיקר בחציבה ובפיסול. שני אתרי המערות - גם אג'נטה וגם אלורה - נחשבים למיטב האומנות המוקדמת של הודו ושניהם הוגדרו כ"אתר מורשת עולמי" מטעם אונסק"ו.

טאג' מאהל - אחד משבעת פלאי עולם, מדינת אוטר פראדש, הודו

אגרה והטאג' מאהל

העיר אגרה (Agra) היתה אחת משתי הבירות החשובות ביותר שנוצרו בידי השליטים המוגולים - שושלת מוסלמית טורקית-אוזבקית ששלטה בהודו במאות 16-19 (הבירה האחרת היא דלהי). במשך חמישה דורות הקימו השליטים באגרה את גניהם, מבצריהם, ארמונותיהם ולעיתים גם המאוזוליאומים בהן הם נקברו. המפואר והיפה בכל המבנים שנבנו בעיר הוא הטאג' מאהל (Taj Mahal)- מאוזוליאום שהקים הקיסר שאה ג'האן לזכרה של אשתו האהובה - מומתאז מאהל. הטאג' מביא לידי ביטוי את מיטב הארכיטקטורה הפרסית-טורקית והוא נחשב לאחד מפלאי העולם.

אגם פיצ'ולה וארמון המהאראנה באודייפור, רג'אסטן, הודו

אודייפור - העיר הלבנה

העיר אודייפור (Udaipur) הוקמה בידי אודאי סינג, כבירת נסיכות ראג'פוטית, בלב רכס אראוולי. תחת שלטונו של אודאי סינג שמרה אודייפור על עצמאותה, הרחק מהישג ידם של הקיסרים המוגולים ששלטו ביד רמה בהודו מבירתם באגרה. אודייפור נושאת בגאווה, עד עצם היום הזה, את מורשתה העצמאית. העיר שמוקפת מכל עבר בהרים ובאגמים נאים מוכרת בשם ה"עיר הלבנה", בשל בתיה הצבועים לבן. זוהי אולי היפה בערי רג'סטאן.

הגתות על גדת נהר הגאנגס בוורנאסי. מדינת אוטר פראדש. צילום: ניסו קדם

אוטר פרדש

אוטר פראדש (Utar Pradesh) היא אחת המדינות המאוכלסות ביותר בהודו. המדינה, הממוקמת למרגלות רכס ההימלאיה (Himalaya), בואך גבול נפאל, משתרעת על פני המישורים הגנגאטיים האדירים והפוריים. לכאן זורמים כל הנחלים הגדולים המנקזים את מרכז ההימלאיה, ובראשם שני הנחלים האדירים של הגאנגס (Ganges) והיאמונה (Yamuna). כאן, על גדות הנהרות קמו ופרחו ציביליזציות אדירות - בראשן התרבות הוודית-הינדואית שהלכה והתפתחה כבר באלף השני לפנה"ס, במקביל להתיישבות בעמק הגאנגס. אלף וחמש מאוד שנה מאוחר יותר הגיעו לכאן דיירים חדשים שיצרו, בעיקר לאורך נהר היאמונה, שולטניות מוסלמיות שהקימו ערי בירה תוססות - בראשן הערים של דלהי (Delhi) ואגרה (Agra) - ושורה ארוכה של מבנים מונומנטליים - מבצרים, ארמונות ומאוזולאומים - בראשם הטאג' מהאל, הנחשב למבנה היפה ביותר שנוצר אי פעם בעולם המוסלמי. ביקור באוטר פראדש מאפשר מפגש עם הערים ואתרי העלייה לרגל החשובים ביותר לדת ההינדואית ועם המורשת המוסלמית האדירה, בעיקר של השושלת המוגולית (Moghuls).

פסגת שוולינג, מחוז גרוואל, אוטרקהנד, הודו. צילום: יעל רקובר-נעים

אוטרקהנד

מדינת אוטרקהנד (Uttarakhand) מורכבת משני חבלי ארץ, הנבדלים זה מזה מבחינה תרבותית. האחד הוא חבל הארץ של הגרוואל (Garwal) והאחר הוא קומאהון (Kumahon). אוטרקהנד משתרעת מהעמקים הנמוכים ורחבי הידיים של עמק הגאנגס (Ganges), בחלקה הדרומי, ועד לפסגות האדירות של ההימלאיה הגבוהה (Greater Himalaya), בחלקה הצפוני. נופיה הם שילוב של פסגות מכוסות שלגי-עד, נהרות השוצפים וקוצפים, אגמים קפואים, קרחונים ויערות עבותים. כאן, באחד העמקים החבויים בנופי ההרים הגבוהים והקפואים, גולש לו הקרחון של גומוק (Gomukh Glacier), המזין במימיו המופשרים פלג מים קטן הזורם ומפכפך במורד ההרים. הפלג הקטן, אליו מתנקזים בהדרגה פלגי מים רבים אחרים, הולך ומתגבר עד שהוא לובש ממדים של אחד מהנהרות האימתניים ביותר בעולמנו - נהר הגאנגס האדיר. בסופה של הדרך הוא יוצא מן ההרים וזורם באיטיות בדרכו אל מפרץ בנגל. כאן, בנקודת המוצא שלו מן ההרים הוקמה שורה של ערים- בראשן רישיקש (Rishikesh) והרידוואר (Haridwar) - שתי עיירות מקודשות המשמשות כאתרי עלייה לרגל אליהם מגיעים צליינים מכל רחבי הודו, לחלות את פניה של אלת המים הגדולה - האלה גאנגס.

מקדש הזהב בלב בריכת ההטהרות, אמריצאר, פנג'ב, הודו

אמריצאר

בלבה של העיר אמריצאר (Amritsar) שבמדינת פנג'ב (Punjab), ניצב מקדש הזהב - האתר המקודש ביותר לבני הדת הסיקית. אל העיר והמקדש מגיעים צליינים סיקים מכל רחבי הודו ומהפזורה הסיקית בעולם כולו. המקדש עצמו ממוקם בתוך בריכת היטהרות גדולה המוכרת כ"בריכת נקטר". הבריכה היא זו שהעניקה לעיר אמריצאר את שמה. מקדש הזהב הוא קומפלס עצום המשלב את המקדש -שבו שמור הספר המקודש לבני הדת הסיקית, עם בריכת ההיטהרות, עם אקאל-טהאט - מבנה המייצג את הריבונות הסיקית בעולם הזה, ועם מטבחים שבהם מזינים כל דיכפין.

מרפסות מסותתות באבן חול צהובה - בתי סוחרים מחוץ לחומות העיר ג'איסלמר, רג'אסטן, הודו

ג'איסלמר - העיר הזהובה

כמו באגדות צומחת מתוך המדבר "העיר הזהובה" של ג'איסלמר (Jaisalmer). העיר הבנויה כמבצר על צוק הגדול נוצרה כולה באבן חול צהובה. עושרה בא לה ממיקומה על נתיבי המסחר שהובילו בדרכי המדבר בין מרכז הודו לפקיסטן והלאה לאפגניסטן ואירן. תבלינים, סמים, אריגים ונשק נדדו הלוך ושוב בדרכים והעשירו את סוחרי העיר. עם כינון השלטון הבריטי זכתה העיר לביטחון שאיפשר לה לצאת אל מחוץ לחומות העיר. השכונות החדשות שקמו הן דוגמא יוצאת דופן לארכיטקטורה מדברית עשירה, מן המרהיבות שנוצרו בהודו מעולם.

עמק לה. צילום: אורי אורחוף

ג'אמו וקשמיר

מדינת ג'אמו וקשמיר (Jammu and Kashmir) היא הצפונית ביותר בהודו. זוהי נקודת מפגש בין שלוש תרבויות אדירות: התרבות ההינדואית מדרום, האיסלם המרכז-אסייתי מצפון מערב והתרבות הטיבטית ממזרח. לכן, אין זה מפתיע שקשמיר מורכבת משלוש יחידות תרבותיות-אתניות וגיאוגרפיות מובחנות זו מזו: בחלק הדרומי של המדינה, בשיפולי ההימלאיה ובמרחב של גבעות שיוואליק, שוכן המחוז של ג'אמו (Jammu). המחוז המוריק והשופע מים ניזון מיובלים עצומים המתנקזים לעמק האינדוס, כל אחד מהם ראוי לתואר נהר בעצמו - הראווי, הטאווי והצ'נאב הם הגדולים שבהם. רוב האוכלוסייה כאן היא הינדואית. בצפון מערב המדינה, בחבלי הארץ הגבוהים הנושקים לפסגות של המערביות של רכס הימלאיה ובפסגות המזרחיות של רכס קראקורם ממוקם המחוז של קשמיר (Kashmir) - חבל ארץ הררי ירוק ופראי שמאוכלס בעיקר בתושבים מוסלמיים ממוצא טורקי, אפגני, פאשטו ועוד רבים אחרים. עיקר האוכלוסייה מתגורר בעמקים הפוריים בלב ההימלאיה - ארץ של אגמים גדולים ונהרות, כרי דשא ומטעים לרוב. כאן בעמק של קשמיר היה אתר הנופש ההררי של הקיסרים המוגולים. אחד מהם - הקיסר ג'אנגיר - תיאר את קשמיר כ"גן עדן עלי אדמות". בצדה המזרחי של המדינה ממוקם חבל הארץ של לדאק (Ladakh). חבל לדאק, כמו טיבט הסמוכה, הוא חלק מהטראנס הימלאיה, בהיותו שוכן צפונית ומזרחית לקו פרשת המים של ההימלאיה. לדאק, הנמצאת ב"צל הגשם", היא רמה צחיחה ורחבת הידיים, המוקפת בפסגות ומושלגות ומעברי הרים גבוהים ושטופי רוחות. בלב הרמה מפלס לו נהר האינדוס האדיר את דרכו אל הים הערבי, מעניק חיים במימיו ובאדמותיו ומאפשר לתושבים להיאחז באדמות העקרות של הרמה הגבוהה. תושביה קרובים קרבה מרובה לשכניהם הטיבטים, וכמותם גם הם בודהיסטים טיבטים. ביקור בקשמיר מאפשר מפגש עם שלושת התרבויות הגדולות של דרום אסיה ועם הטבע אדיר הממדים של ההימלאיה והטראס-הימלאיה.

ארמון הרוחות - האווה מהאל - חזית בחומת ארמון המהראג'ה בעיר ג'איפור, רג'אסטן, הודו

ג'איפור - העיר הוורודה

העיר ג'איפור (Jaipur) נוסדה בידי המהראג'ה ג'אי סינג אחרי שנשא חן בעיני הקיסרים המוגולים ששלטו באגרה ובא איתם בקשרי נישואין. הוא נטש את מצודת אמבר (Amber Fort) - מבצרו הזערורי בהרים - והקים את ג'איפור כעיר פרזות גאה ופתוחה. הנסיכות בה שלט, בחסות המוגולים, הפכה לגדולה ולחזקה בנסיכויות הראג'פוטיות. עם כינונה של רג'אסטן (Rahasthan) כמדינה בהודו, הפכה ג'איפור לבירתה. כיום היא מוכרת בשם "העיר הוורודה". זהו כרך אורבני פעלתני וצבעוני, רחובותיו הסואנים מלאים בפרות וגמלים, ריקשות ואוטובוסים, נשים בסארי צבעוני וגברים חבושי טורבאן.

המסגד הגדול בדלהי העתיקה, הודו

דלהי וניו דלהי

שבע פעמים הוקמה העיר דלהי (Delhi) על גדת נהר היאמונה (Yamuna). וכל פעם כאילו נולדה מחדש - פעם בידי שליט הינדו ופעם בידי שליט מוסלמי. את מעמדה כבירה העניקו לה השליטים המוסלמים של הודו - מלכתחילה הסולטנים של דלהי ואחר-כך הקיסרים המוגולים. לבסוף קמה לצדה בירה חדשה - ניו דלהי - בידי הבריטים. עד לחלוקת הודו ופקיסטן בשנת 1947 היתה דלהי עיר מוסלמית בעלת תרבות מעודנת ועשירה. אך עם החלוקה היגרו רוב המוסלמים לפקיסטן ובמקומם העיר התמלאה במהגרים פנג'אביים שהיגרו בכיוון ההפוך. דלהי בת ימינו היא עיר בירה תוססת, המורכבת מפסיפס עשיר של תרבויות אזוריות שהתכנסו לכאן מכל רחבי צפון הודו - ובראשים התרבות ההינדואית, המוסלמית והסיקית.

דרום הודו

דרום הודו

דרום הודו הוא אזור המורכב מחמש מדינות (קרנטקה, קראלה, טאמיל נאדו, אנדרה פראדש וטלאנגאנה Kernataka, Kerala, Tamil Nadu, Andra Pradesh, Telangana - האחרונה מביניהן היא מדינה שנולדה רק לאחרונה מחלוקתה של אנדרה פראדש) - ועוד כמה טריטוריות קטנות הנשלטות ישירות על ידי השלטון המרכזי בדלהי. לכל אחת מהמדינות המרכיבות את האזור שפה ומורשת משלה, ואף על פי כן לכולן מכנה משותף המעניק להן צביון תרבותי הומוגני למדי. הדרום הוא חבל ארץ טרופי פורה ועשיר. רכסי ההרים, המתנשאים משני עבריו, מכוסים בג'ונגלים עבותים. תושבי הדרום, רובם ככולם, משתייכים לקבוצה אתנו-לינגוויסטית של דוברי שפות דראווידיות. זוהי משפחה עצמאית של שפות שאין לה זיקה לאף קבוצת שפות אחרת, לא בהודו ולא בכל העולם כולו. לדרווידים ציוויליזציה קדומה משלהם ותרבות עשירה באורח יוצא דופן. התרבות מצטיינת במסורות עשירות של ספרות ושירה, ריקוד ומוסיקה, ארכיטקטורה ופיסול. במאה השביעית לספירה אימצו הדרווידים את תרבות הצפון, ובכלל זה את האמונות הדתיות של תושבי הצפון - ובראש ובראשונה את הדת ההינדואית. דרווידים אימצו את הדת מבלי לוותר על מסורותיהם הם. הדרום הפך לאחד ממרכזי השכלה החשובים ביותר בהודו, והוא הצליח להעשיר את התרבות המשותפת לצפון ולדרום ולהותיר חותם משלו על התרבות ההודית כולה. היצירתיות של הדרווידים באה לידי ביטוי במסורת המלומדת, באמנות ופולחן. המקדשים הדרווידיים, חלק בגודל של עיר קטנה, מצטיינים בארכיטקטורה ייחודית, כמה מהם מתנשאים לגובה של למעלה מ-60 מ', והם מצטיינים בעושר ארכיטקטוני ובפיסול שאין כדוגמתו בכל הודו כולה. ביקור בדרום הודו הוא ביקור במסורת חיה עשירה, ססגונית ומיוחדת במינה. זהו מסע אל נופים טרופיים וג'ונגלים עבותים, אל מקדשים שבהם נערכים טקסים קמאים שמעידים על רציפות תרבותית ארוכת שנים, אל מטעי קוקוסים אינסופיים ופסיפס בלתי נגמר של שדות אורז מוריקים, ואל חיי הכפר, החקלאות הטרופית ושפע התבלינים ואל האמונות הדתיות של הכפריים ולפסטיבלים דרמטיים שבהם הם מבטאים את אמונתם ומשמרים את מסורתם.

נזירה טיבטית בדראמסאלה, הימאצל פראדש, הודו

דרמסאלה ומקלאוד גאנג'

מקלאוד גאנג' (McLeod Ganj), הוא שמו של כפר קטן הממוקם בלב יערות במרומי ההימלאיה ההודית, מרחק קצר מהעיר דרמסאלה (Dharamsala). לכאן הגיעו, וכאן התיישבו, קומץ הפליטים שברחו מטיבט בעקבות הכיבוש הסיני בשנות החמישים של המאה ה-20. כאן מתגורר הדלאי-לאמה - ראש מסדר הנזירים של הגלוקפה והמנהיג הפוליטי של טיבט - וכאן גם פועלת, בחסות הממשלה ההודית, הממשלה הטיבטית הגולה. זרם הפליטים שלא פסק המשיך למצוא את דרכו מטיבט לכאן. כיום חיים במקלאוד גאנג' וסביבתה כמאה אלף פליטים. זוהי קהילת הפליטים הטיבטים העיקרית מחוץ לטיבט עצמה. הפליטים ממשיכים לקיים את אורח החיים המסורתי הטיבטי ומשמרים את המוסדות הפוליטיים, התרבותיים והדתיים הטיבטים. בכלל זה הוקמו במקלאוד גאנג' מספר מנזרים בודהיסטים בהם ממשיכים לקיים את אורח החיים הנזירי וללמד את התורה הבודהיסטית-טיבטית.

האל קרישנה חקוק על קירותיו של מקדש האלביד, קרנאטקה, הודו

האלביד ובלור

האימפריה של הויסאלה (Hoysala) היא אחת הבודדות שהוקמו בידי בני המקום - דראווידים (Dravidians) דוברי שפת קנאדה (Kanadda) ששלטו במרחב שהוא חופף, כמעט במדויק, את שטחה של מדינת קרנאטקה (Karnataka) בימינו. השושלת, ששלטה במרחב זה במאות 14-10, ראתה בעצמה פטרונית של התרבות המקומית וניסתה להעלות את קרנה של השפה המקומית - קנאדה - למעלתה של הסנסקריט. ההויסאלה הצטיינו בכל מה שקשור לשירה, ספרות ואומנות שהגיעו לשיאים מופלאים במיוחד בכל תחום - שירה, ספרות, ארכיטקטורה, עיצוב של מקדשים ועוד. בתחילת המאה ה-14 נכבשה האימפריה של הויסלה בידי השולטנות המוסלמית של דלהי ובכך קץ הקץ על האימפריה. קרנאטקה לא זכתה לחזור לימי "תור הזהב" של התרבות המקומית כפי שהיה הדבר תחת שלטונם של ההויסאלה. עדות אילמת להישגי האימפריה הם כל אותם מקדשים מופלאים הפזורים בכל רחבי קרנאטקה, למשל האלביד ובלור (Halebid and Belur), המצטיינים בתבליטים החצובים בקירותיהם, עמודיהם ותקרותיהם המעוצבים להפליא, כתחרה בשיש.

פסגה בהימלאיה ההודית, הימצ'אל פראדש, הודו

הימצ'אל פראדש

מדינת הימאצ'ל פראדש (Himachal Pradesh), כפי שמשתמע משמה, ממוקמת בהימלאיה ההודית. בשיפוליה הדרומים הימאצ'ל נוגעת בשפלות הגדולות של אגן נהר האינדוס, אך גבולה הצפוני נוגע במעברי הרים גבוהים ופסגות אדירות המתנשאות לגבהים של מעל 7,500 מ'. חלקה המזרחי של הימאצ'ל נוגע ברמה הטיבטית הצחיחה והגבוהה. רוב שטחה של הימצ'אל מכוסה ביערות עבותים וערוצי נחלים שופעי מים. תושבי ההרים - גאדיס - הם הינדואים הרריים החיים באין ספור כפרים ועיירות קטנות הממוקמות בחיקם של עמקים פוריים בהם מגדלים מטעי פרי ועדרי עזי פשמינה, מהם יוצרים צמר קשמיר ואריגי פשמינה.

ורנאסי - מבט מן הנהר אל הגתות ואל העיר, אוטר פראדש, הודו

ורנאסי (בנרס)

ורנאסי (Varanasi, Benares) היא אחת הערים הקדומות שהוקמו בהודו. העיר שיושבת על גדת הגנגס (Ganges) מהווה מוקד לפעילות דתית אינטנסיבית ולצליינות רבת היקף. מכל רחבי הודו עולים לרגל מאמינים לסגוד לנהר, להיטהר במימיו ולזכות בברכתו. המקום התוסס ביותר בעיר הן עשרות רבות של הגתות (Ghats) - אותן מדרגות המובילות ממפלס העיר למפלס הנהר - הפזורות לאורך גדת הנהר. מקום שבו מתמזגים חיים ומוות, אדם ואלוהות, עיר ונהר למהות אחת שהיא אולי תמצית החיים הדתיים בהודו.

טאמיל נאדו

טאמיל נאדו

מדינת טאמיל נאדו (Tamil Nadu) ממוקמת בקצה הדרומי מזרחי של הודו, לחופי מפרץ בנגל (Bengal Bay) והאוקיינוס ההודי (Indian Ocean). כאן בנופי הגרניט המעוטרים בצמחיה טרופית נוצרה, במאות הראשונות לפני הספירה, אחת התרבויות הגדולות בעולם הקדום. מאוחר יותר נכבשה טאמיל נאדו בידי צבאות מן הצפון שכפו עליה את התרבות ההינדו-ארית ובראש ובראשונה את הדת ההינדואית. טאמיל נאדו אימצה את ההינדואיזם אל חיקה ויצרה סינתזה תרבותית ייחודית לה. היא הפכה לאחד ממרכזי השכלה החשובים ביותר בהודו, והיא הצליחה להעשיר את התרבות המשותפת לצפון ולדרום ולהותיר חותם משלה על התרבות ההודית כולה. כיום טאמיל נאדו מתנאה במקדשיה האדירים, כמה מהם מתנשאים לגובה של למעלה מ-60 מ', כולם מקדשים פעילים. המקדשים, המשלבים אלמנטים ארכיטקטוניים הלקוחים מצפון ומדרום הודו גם יחד, מצטיינים בעושר עיצובי ובפיסול שאין כדוגמתו בכל הודו כולה. טאמיל נאדו מעולם לא נשלטה בידי כובשים מוסלמים ולפיכך, היא הצליחה לחמוק מגורלן של שכנותיה מצפון. ביקור בטאמיל נאדו מאפשר להכיר מקרוב את אחד המקומות היחידים בהודו שבו התרבות המסורתית התפתחה ברציפות וללא הפרעה, מאז תחילת האלף הראשון לספירה.

מקדש בריהדישווארה, טנג'אוור, טאמיל נאדו, הודו

טנג'אוור (טנג'ור)

העיר טנג'אוור (Thanjavur, Tanjore) ממוקמת בדלתה הפורה של נהר קאוורי (Cauvery). העיר שימשה כבירת ממלכת צ'ולה ששלטה בדרום הודו במאות ה-9-12 לספירה. מכאן יצאו הצ'ולה לפרוס את שלטונם על היבשה ועל הים ולהעניק את הציביליזציה ההודית לחבלי ארץ רבים בדרום מזרח אסיה. בהשראת ממלכת צ'ולה קמו בדרום מזרח אסיה תרבויות אדירות באינדונזיה, קמבודיה, וייטנאם, בורמה ועוד. כיום ניצב במרכז העיר מקדש בריהדישווארה (Brihadeeswar) שהוכנס לרשימת "אתרי המורשת העולמיים" על ידי אונסק"ו. ללא ספק זהו המושלם והיפה במקדשי טאמיל נאדו.

מנזר למאיורו בלדאק, מדינת ג'אמו וקשמיר, הודו

לדאק והטרנס הימלאיה

בחלקה הצפוני-מערבי של הודו ממוקם מחוז לדאק (Ladakh). רשמית המחוז נחשב לחלק ממדינת ג'אמו וקשמיר (Jammu and Kashmir), אף שמכל בחינה שהיא מן הראוי להתייחס אליו כיחידה עצמאית, הנבדלת בנופיה, אנשיה ותרבותה מקשמיר הסמוכה. זוהי רמה גבוהה וצחיחה שבסיסה בגובה של 3,500 מעל פני הים. כאן, בלב הרמות הקרות של הטרנס-הימלאיה (Trans-Himalaya), חי העם הלדאקי - שמוצאו, שפתו ותרבותו קשורים בעבותות לטיבט. הלדאקים חיים מחקלאות דלה, גידולי מטע ועדרי עזי פשמינה, מהם יוצרים צמר קשמיר ואריגי פשמינה. בדומה לטיבטים גם הלדאקים מקיימים את הדת והאמונה הבודהיסטית טיבטית, הממזגת את תורת הבודהא באמונות שאמניסטות ואנימיסטיות עממיות. בשולי הכפרים ממוקמים מנזרים בהם חיים ולומדים נזירים בודהיסטים הנתמכים בקהילות הכפריות הקטנות והדלות. ביקור בלדאק מאפשר הצצה לעושר המופלא באורחות חיים ואמונות שיצרו אנשים החיים בתנאים האקולוגיים הקשים ביותר שיש עלי אדמות.

מקדש מינאקשי, מדוראי, טאמיל נאדו, הודו

מדוראי

מדוראי (Madurai) היא אחת הערים הקדומות בטאמיל נאדו (Tamil Nadu). העיר מוזכרת באין-ספור טקסטים המעידים על חשיבותה הפוליטית והתרבותית. על פי המסורת התקיים במדוראי מוסד הסנגאם - האקדמיה לשפה ולשירה הטאמילית. לפיכך היה למדוראי תפקיד מרכזי ביצירת התרבות הטאמילית. כיום מדוראי היא עיר שדה גדולה. במרכזה ניצב המקדש המרשים של האלה מינאקשי (Minakshi) - אלה טאמילית שנישאה (על פי המסורת המקומית) לגדול האלים ההינדואים - האל שיווה. למקדש שני קודשי קודשים - האחד מוקדש לשיווה והאחר למינאקשי.

מקדש החוף במהבליפורם, טאמיל נאדו, דרום הודו

מהבאליפורם (מאמאלאפורם)

מהבאליפורם (Mahabalipuram) הוא שמה של עיירת חוף קטנה בצפון מדינת טאמיל נאדו (Tamil Nado). העיירה מוכרת גם בשם נוסף - מאמאלאפורם (Mamallapuram). מהבליפורם היתה עיר נמל חשובה שפרחה בעיקר בתקופת שלטונה של שושלת פאלאווה (Pallawa) - שושלת שהטמיעה לראשונה את התרבות ההינדואית בדרום הודו - שפרשה את שלטונה על חבל ארץ זה מבירתה קאנצ'יפורם (Kanchipuram) הסמוכה. מכאן יצאו ובאו הספינות, עמוסות בתבלינים ובעלי-חיים אקזוטיים, שסחרו עם חצי האי ערב, מצרים ומזרח אפריקה, וכל הממלכות שקמו בדרום מזרח אסיה. כיום זו עיירה קטנה ושלווה לחוף מפרץ בנגל. בין בתי העיירה ניתן עדיין למצוא עדויות לפריחה התרבותית של המקום בתקופת "תור הזהב" של שלטון פאלאווה, בשפע של פסלים, תבליטי קיר ומערות החצובים בסלעי הגרניט. זהו מיטב האומנות ההינדואית המוקדמת בדרום הודו.

שער הודו, שנבנה בתחילת המאה ה-20 לציון ביקורו של מלך אנגליה, ג'ורג' החמישי, בהודו

מומבאיי (בומביי)

העיר מומבאיי (Mumbai), המוכרת גם בשמה הקודם בומביי (Bombay), היא כרך אורבני תוסס המאכלס למעלה מ-15 מיליון נפש. העיר שהוקמה בידי הבריטים כנמל עיקרי ליצוא הטקסטיל המשובח של גוג'ראט (Gujarat) לאנגליה ולאירופה, הפכה בהדרגה לגדולה ולעשירה בערי הודו. מומבאי שימרה את מעמדה כמרכז כלכלי גם לאחר סיום השלטון הבריטי בהודו והיא עדיין מחזיקה בתואר "הבירה הכלכלית" של הודו, בהיותה אחראית לחלק מהותי מן היצור התעשייתי והתל"ג ההודי. מומבאיי היא כרך מודרני, אף שהיא עדיין משמרת מעט מן האווירה הקולוניאלית הבריטית בשלל בתים קולוניאליים, מועדוני חברים אליטיסטים, חיבה יתרה לויסקי ולקריקט - כולם מורשת האימפריה הישנה וחלק חשוב מהתרבות האורבנית של העיר כיום. מומבאיי היא גם ביתן של שתי קהילות יהודיות: הקהילה הבגדדית וקהילות בני ישראל - כל אחת מרתקת בפני עצמה, אם כי ביניהן התקיימו יחסים קרים ומרוחקים.

ארמון המהראג'ה, מייסור, מדינת קרנטקה, הודו

מייסורו (מייסור)

העיר מייסורו (Mysuru) שעד לפני שנים ספורות נקראה בשם מייסור (Mysore) קיבלה את שמה מדמותו של שד שלבש צורה של תאו המוכר מן המיתולוגיה ההינדואית כיריבה של האלה הגדולה דורגה (Durga). שמה של העיר הוא "מקומו של מאהיש" - התאו שהודבר על ידי האלה הגדולה. מעל העיר מתנשאת גבעה ועליה מקדשה של האלה דורגה - הנושאת כאן את השם צאמונדי (Chamundi). בדומה לכל מקום אחר במדינת קרנאטקה (Karnataka) גם מייסורו היתה זירת התגוששות בין המוסלמים (ששלטו בעיקר בצפון הודו) לבין ההינדואים (ששמרו על עצמאותם בעיקר בדרום הודו). מייסור, שהוקמה ונשלטה בידי שושלת הנסיכים ההינדואיים של ואדייאר (Wadiyar), נכבשה לפרק זמן של 30 שנים בידי שליטים מוסלמים, לפני ששבה וחזרה להיות נסיכות הינדואית. עם עצמאותה של הודו התמזגה נסיכות מייסור לתוך מדינת קרנטקה. מייסורו עדיין משמרת מה מבנים מימי הזוהר של עצמאותה - ובעיקר הארמונות שהוקמו על ידי הנסיכים ההינדואים ומקדשה של האלה צ'אמונדה - האלה הפטרונית של הנסיכות - שממשיכה להגן על העיר ממרומי הגבעה שמעליה.

הארי מנדיר, מקדש הזהב בעיר אמריצאר, מדינת פנג'ב. צילום: ניסו קדם

פנג'ב

מדינת פנג'ב (Punjab) שוכנת במשורים האדירים שנוצרו באגן הניקוז של נהר האינדוס (Indus River). פירוש השם פנג'ב הוא "חמישה נהרות", על שום חמשת הנהרות המתחתרים באדמותיו, כולם מתנקזים בסופו של המסע אל נהר האינדוס האדיר. כשני שלישים מהפנג'ב שייכים כיום לפקיסטן, ורק השליש הדרומי מזרחי שייך להודו. בין שני חבלי ארץ אלו נעשה, במהלך חלוקתה של הודו הבריטית בין הודו ופקיסטן, חילופי אוכלוסין וטרנספר שותת-דם. בסופו של דבר היגרו המוסלמים לפנג'ב הפקיסטנני וההינדואים והסיקים לפנג'ב ההודי. כיום מדינת פנג'ב היא "אסם התבואה של הודו", זאת במידה רבה בשל הצלחתה של מהפיכה חקלאית במהלך שנות השישים, שאפשרה גידול חיטה מאסיבי. בזכותה הצליחה הודו להשתלט על הבצורות והרעב שהיכו בה במחזוריות בלתי-צפויה, אבל קבועה. הפנג'ב כיום הוא ביתם של בני הדת ההינדואית והסיקית. כאן גם נמצא המקדש החשוב ביותר לבני הדת הסיקית - מקדש הארי מנדיר (Hari Mandir) השוכן בעיר אמריצאר (Amritsar).

פסגה בהימלאיה, צפון הודו. צילום: ניסו קדם

צפון הודו

צפון הודו הוא מרחב המאגד שבע מדינות הנבדלות באורח מובהק זו מזו, אף שהן ממוקמות באזור אחד. כאן אפשר למצוא כמעט כל נוף שיעלה על הדעת - מדבריות שחונים בצד נהרות שוצפים ואגמים רוגעים, יערות סמי-טרופיים ויערות ממוזגים, פסגות מכוסות שלגי-עד וקרחונים מתנפצים. שלוש מדינות מביניהן (ג'אמו וקשמיר, הימצ'אל פראדש ואוטרקהנד - Jammu and Kashnir, Himachal Pradesh and Uttarkhand) ממוקמות בלבו של רכס ההימלאיה (Himalaya) והן חולקות ביניהן את פסגות הגבוהות של הרכס, ואת מעברי ההרים הגבוהים ושטופי הרוח המאפשרים להן להשתרע משני צדי הרכס למן הרמות הצחיחות של הטראנס הימלאיה המאפיינות את צדו הצפוני של רכס ההימלאיה (במדינת ג'אמו וקשמיר והימצ'אל פראדש) ועד למורדות הדרומיים והירוקים של ההימלאיה, בואכה העמקים האינדו-גנגטיים (Indo-Gangatic Plains). כאן, בעמקים רחבי הידיים, משתרעות להן שלוש מדינות נוספות - נג'ב, הריאנה ואוטר פרדש (Punjab, Haryana and Utar Prasesh) - החולקות ביניהן את המישורים האדירים ואת האדמות הפוריות. שתיים מתוכן - הריאנה ופנג'ב - השכילו בעשורים האחרונים לעשות מהפיכה חקלאית אדירה שהפכה אותן ל"אסם התבואה" של האומה כולה. מנגד, המדינה השלישית - אוטר פראדש - שבשטחה זורמים הנהרות של גאנגס ויאמונה (Ganges and Yamuna), היתה ונשארה לב ליבה של הציביליזציה ההודית, מקום שבו התפתחו מרכזים דתיים ופוליטיים מן החשובים ביותר בתולדות הארץ כולה. ואחרונה חביבה, היא מדינת רג'אסטן (Rajasthan) - הדרומית והמערבית ביותר מבין המדינות המרכיבות את צפון הודו. זוהי ארץ מלכות המדבר, שאיגדה עשרות נסיכויות יחדיו ליצירת מדינה אחת בפסיפס המדינות בהודו. ללא ספק, נופיה המדבריים, עריה הססגוניות והמורשת הנסיכית שעדיין ניכרת בתרבותה, מעניקים לרג'אסטן אופי ייחודי משלה, אופי שאין דומה לו (כמעט) בשום מקום אחר בהודו. ולבסוף, כמו נעץ הנעוץ בלבו של המרחב המורכב מפסיפס המדינות הססגוני הזה נעוצה לה העיר דלהי (Delhi) - בירתה הדינאמית של הארץ כולה.

מקדש בקג'ורהו, מאדייה פראדש, הודו

קג'ורהו

מקדשי בקג'ורהו (Khajuraho) הם מהיפים ביותר שנוצרו בהודו מעולם. המקדשים, שנבנו בסביבות המאה ה-11, בתקופת שלטונה של שושלת צ'אנדלה (Chandela), מוקדשים לאלים החשובים בפנתיאון ההודי - שיווה, וישנו, דורגה ואחרים. קירות המקדשים מעוטרים באין ספור פסלים ותבליטים, המתארים את האלים החשובים בפנתיאון ההינדואי ומלוויהם - מוסיקאים ורקדניות. חלק מהתבליטים מתארים את דמותן של הרקדניות, כשהן עוסקות בהתלבשות, איפור, נגינה, ריקוד, אהבהבים ואפילו יחסים ארוטיים בינן לבין האלים.

איש ריקשה, כלכותה, מערב בנגל, הודו

קולקטה (כלכותה)

קולקטה (Kolkata), המוכרת בשמה הקודם כלכותה (Calcutta), היא בירת מדינת בנגל המערבית (Western Bengal) והעיר הגדולה ביותר בצפון מזרח הודו. העיר נוסדה, בשנת 1690, בידי "חברת הודו המזרחית" - כתחנת מסחר עיקרית על אדמת הודו. חברת הודו המזרחית בחרה את המקום בזכות היותו נמל מוגן (בתוך שפך של נהר ההוגלי) ומתוך תקווה שמכאן יוכלו ספינותיה של החברה לחדור לעומק נהר הגאנגס ולנהל מסחר עם פנים הארץ. אף שהתקווה הזו נכזבה קולקטה המשיכה לשמש כעוגן ממנו פרשה החברה את שלטונה על חבלי ארץ הולכים ומתרחבים בהודו. קולקטה קיבלה מעמד של בירת הודו הבריטית, מלכתחילה של חברת הודו המזרחית ומאוחר יותר של הראג' הבריטי, עד לשנת 1911, אז הועברה הבירה לדלהי (Delhi). קולקטה חרוטה בתודעת רבים כאחד המרכזים האורבניים הבעייתיים ביותר בעולם. תדמית זו אינה מרפה ממנה, גם אם היא אינה מדויקת. דמוי הוגן יותר יציג את העיר כבירה האינטלקטואלית של הודו וככרך תוסס ומלא חיים שהמפגש אתו מאפשר להכיר הודו אחרת, ראדיקלית מבחינה פוליטית ועצמאית מבחינה תרבותית.

רשתות הדיג הסיניות בשקיעה, פורט קוצ'ין, קוצ'י, קראלה, הודו

קוצ'י (קוצ'ין)

קוצ'י (Kochi), המוכר גם בשמו הקודם קוצ'ין (Cochin), הוא שמו של מפרץ ונמל עמוק לחוף הים הערבי (Arabian Sea) בדרום הודו. המפרץ זרוע איים, אחדים טבעיים, אחרים מיובשים מן הים, ששימשו כמקום התיישבות לדייגים וכנמל לייצוא התבלינים שחבל ארץ זה נודע בגינם - פלפל שחור, הל, קינמון, קופרה ועוד. בתחילת המאה ה-16 הקימו הפורטוגזים על אחד האיים תחנת מסחר מבוצרת וסחרו בתבלינים שנשלחו בספינות לאירופה. היתה זו הקולוניה הפורטוגזית הראשונה על אדמת אסיה. אחריהם הגיעו ההולנדים ואחריהם הבריטים וכל אחד מהם יסד קולוניה משלו על יסודותיה של קודמתו. עד מהרה נוצרה במפרץ עיר שמשכה אליה ילידים מכל הסביבה. גם יהודים היגרו לכאן, מן הכפרים סביב קראנגאנור (Caranganore) ויצרו בקוצ'ין קהילה תוססת וגדולה - מן המפוארות והמיוחדות ביותר שנוצרו בגלות ישראל. עיר גדולה בהרבה, ארנקולם (Ernakulam), צמחה על היבשה מול המפרץ. עד מהרה הפכה לגדולה בערי החוף המערבי של הודו (להוציא מובמאיי). כיום זהו מטרופולין של למעלה משני מיליון נפש. אך כשם שהעיר הלכה והתרחבה, הקהילה היהודית הלכה והתכווצה עם הגירתם של היהודים לישראל ולמדינות חבר העמים הבריטי. רק מתי מעט נשארו בעיר, שעדיין מתגאה במורשתה היהודית.

נערה מאכילה דגים בבריכה מקודשת. קנצ'יפורם, טאמיל נאדו, הודו

קנצ'יפורם

קנצ'יפורם (Kanchipuram) היא "עיר הזהב בעלת אלף המקדשים". העיר, שנחשבת לאחת משבע הערים המקודשות ביותר בהודו, היתה בירת שושלת פלאווה (Pallawa) – שלקחה תפקיד מרכזי במיזוג התרבות הארית עם הטאמילית במהלך המאות הראשונות אחרי הספירה. למעלה מ-150 מקדשים נבנו בעיר, כולם בארכיטקטורה דרום הודית.

נופי התעלות האחוריות (Baclwaters) בקראלה

קראלה

קראלה (Kerala) היא אחת המדינות הקטנות בהודו. זוהי ארץ טרופית קטנה, הכלואה בין הרי הגת המערביים (Western Ghats) לבין הים הערבי (Arabian Sea). קראלה משלבת נופים טרופיים וחופים לבנים, הרים גבוהים וג'ונגלים טבעיים, מטעי תבלינים ונמלים עתיקים שתהילתם נודעה בכל רחבי בעולם הקדום. מכאן הביא שלמה המלך שנהבים, תוכים וקופים. לכאן הגיעו הפורטוגזים שביקשו להפיץ את בשורת הנצרות ולכבוש להם שליטה על המסחר בתבלים. הנוף בקראלה הוא קולאז' אינסופי של שדות אורז, דקלי קוקוס, תעלות מים רוגעות ואגמים צלולים. קראלה מצטיינת גם באומנויות הבמה המורכבות שלה, המשלבות כוריאוגרפיה סבוכה, תלבושות מדהימות, איפור דרמטי ושפה תיאטראלית ייחודית.

מוסיקאי רג'אסטני, רג'אסטן, הודו

רג'אסטן

מדינת רג'אסטן (Rajasthan) נולדה עם חלוקתה של הודו, לאחר עצמאותה, על בסיס לשוני. גבולות המדינה הותוו על ידי הטריטוריה של דוברי שפת רג'אסטני. המדינה, שממוקמת רובה ככולה במדבר טהאר הגדול, היתה לפני עצמאותה של הודו פסיפס של נסיכויות שהתקיימו בחסות השלטון המוסלמי-מוגולי והבריטי. עד היום המערך העירוני ברג'אסטן מורכב מבירות הנסיכויות השונות. ביקור ברג'אסטן מאפשר הצצה אל החיים הססגוניים של תושבי המדבר, השומרים בקנאות על אמונתם ההינדואית ועל אורחות חייהם הנוודיות למחצה, ואל חיי החצר של המהראג'ות - שעדיין ממשיכים לחיות בארמונותיהם, אף שהם נאלצו לוותר על סמכויותיהם ולהסב חלקים מארמונותיהם למוזאונים ציבוריים.

כוהנים בארטי לכבוד נהר הגנגס בהרידוואר, אוטר פראדש, הודו

רישיקש והרידוואר

רישיקש (Rishikesh) והרידוואר (Haridwar) הן שתי ערים, הממוקמות במרחק קצר זו מזו על שפת נהר הגנגס (Ganges), לא רחוק מן המקום שבו הנהר פורץ מתוך הרי ההימלאיה אל המישורים של צפון הודו. בשל מקומן למרגלות ההרים, זכו שתיהן למקומות מקובלים לעליה לרגל, במיוחד עבור בני דת הינדו הבאים לכאן לרחוץ במימי הגנגס הקדושים ועבור צליינים העושים את דרכם במעלה ההימלאיה לביקור במקורות הנהר. אשרמים רבים הוקמו בכל אחת משתיהן, בהם יושבים יוגים עם מוריהם ולומדים את רזי התורות הקדומות. וכל אחת מהן עורכת, מדי ערב, טקסים רבי רושם לכבוד הנהר הנערץ.

הקשר האינסופי של הקיום - תבליט במקדש הג'איני של רנקפור, רג'אסטן, הודו

רנקפור

מקדש רנקפור (Ranakpur), המתפאר ביותר מאלף עמודיו המעוטרים בעושר רב, הוא אחת הדוגמאות היפות לארכיטקטורה ג'אינית בהודו. בני הדת הסגפנית חיים (לפחות החלק הארי שלהם) בדרום רג'אסטן ובמדינת גוג'ראט הסמוכה. הנזירים הג'אינים, החיים בסיגוף עצמי קיצוני, נתמכים על ידי קהילת מאמינים גדולה, שמורכבת במידה רבה בידי סוחרים עשירים. בזכות עושרם של אלו קמו לדת אמצעים לבנות מקדשים מפוארים כדוגמת המקדש המרהיב הזה.

ה-Backwaters - רשת התעלות של קראלה

רשת התעלות של קראלה

לאורך רצועת החוף של קראלה (Kerala) נטועה כמות אינסופית של דקלי קוקוס, המבליטים את יופייה הפורה והעשיר של קראלה, שמשלבת בנופיה את גווני הירוק של דקלי הקוקוס עם צבעי הכחול והטורקיז של הנחלים, הלגונות והתעלות המבתרים את אוקיינוס הדקלים. הללו הן ה-Backwaters - רשת תעלות של "מים עומדים" היוצרת תשבץ של כפרים ושדות המאפשרת תעבורת תעלות הקושרת את המערך החקלאי כפרי עם רצועת החוף והים. לתעבורת התעלות שמשמשת לתנועת הכפריים, נוספו בשנים האחרונות גם מלונות צפים, הללו הם "בתי הסירה".

שרידי העיר מוהנג'ו-דארו

תרבות עמק האינדוס

על פי עדויות ארכיאולוגיות התקיימה במהלך האלף השלישי לפנה"ס בעמק האינדוס תרבות גבוהה, מפותחת, עירונית, ריכוזית ומתוכננת

מאת: ניסו קדם | פורסם ב-24 במאי 2017

ממצא ארכיאולוגי שהתגלה באקראי ב-1875 - חותמת ועליה עיטור של חיה וסימני כתב מפותח - רמז על קיומה של תרבות גבוהה ובלתי מוכרת שהתקיימה בעמק האינדוס. חפירות שנערכו מאוחר י...

האלה דורגה נזרקת לנהר הגאנגס. חגיגות הסיום של פסטיבל דאסרה לפי אמונת השיוואיסטים בהודו | צילום: ניסו קדם

פסטיבל דאסרה בהודו - העלילה העיקרית

פסטיבל דאסרה הוא אחד הגדולים בהודו. הפסטיבל שנערך בחודש אוקטובר מביא לידי ביטוי את המאבק הנצחי בין הטוב והרע בעולם

מאת: ניסו קדם | פורסם ב-21 באוקטובר 2016

הודו, יש אומרים, היא פסטיבל אחד גדול. חגיגה של צבעים, ריחות, טעמים וצלילים המציפים את חושיו של המטייל שבא זה מקרוב. בתוך הפסטיבל החושני של חיי היומיום יש עתות שבהן החג...

אלי כפר עולים לרגל בפסטיבל דאסרה, הימצ'אל פראדש, הודו | צילום: ניסו קדם

פסטיבל דאסרה בהודו - החגיגות האזוריות

אודות הפסטיבלים המקומיים במרומי ההימלאיה ומדבר טהאר ועד לדרום הודו במקביל לחגיגות העיקריות של פסטיבל דאסרה

מאת: ניסו קדם | פורסם ב-29 ביוני 2016

אחד הפסטיבלים הבולטים בהודו הוא הדאסרה (Dussehra) שמתקיים בדרך כלל בחודש אוקטובר. זהו היום העשירי והאחרון בפסטיבל שנמשך עשרה ימים נערך בכל רחבי הודו, אם כי בכל אזור מו...