תחנה מרכזית מוסקבה

ב-15 במאי 1935 בשעה שבע בבוקר בדיוק החלה לפעול רכבת המטרו של מוסקבה. קו אחד בלבד נסע אז לאורך 11 קילומטר ועצר ב-13 תחנות. על פי הערכות, 285 אלף בני אדם נסעו ברכבת באותו היום. בניית המטרו הייתה חלק מתכנית גדולה יותר, תכנית חומש כלכלית, שהנהיג סטלין (תכנית החומש התייחסה לחמישה תחומים שניו אמורים להתפתח באופן ניכר במשך חמש שנים: תיעוש מהיר, השכלה וביעור הבערות, הפיכת ברית המועצות למדינה מתועשת ואוטונומית, חיזוק הצבא וקולקטיביזציה של החקלאות – סעיף שביצועו הוביל לרעב ולמוות של מיליונים). לזר קגנוביץ', יד ימינו של סטלין ויהודי במוצאו, היה אחראי על העבודות.

תחנת קייבסקאיה, המטרו של מוסקבה | צילום: Antares 610

המטרו היה אחד הפרויקטים האדריכליים הגדולים של ברית המועצות, ומכל רחבי המדינה וממקומות נוספים בעולם גויסו עובדים ומומחים שעסקו קודם לכן בפרויקטים הנדסיים גדולים, והועסקו בהקמת המטרו במשמרות ארוכות. שיש הובא שחור הובא מהרי אורל, מארמניה ומגיאורגיה, ושיש ורוד הובל מסיביר כדי לקשט את התחנות. תחנות המטרו היו הזדמנות אדריכלית לפאר את השלטון, לשקף את זוהרו ואת העתיד המבטיח הטמון בחובו. לצורך כך הועסק מהנדס תאורה שעשה שימוש בנברשות גרנדיוזיות המזכירות יותר מכול אולם נשפים.
כיום כוללת רשת המטרו 192 תחנות, יותר מ-40 מהן נחשבות לבעלות חשיבות תרבותית. נזכיר רק כמה מהן: תחנת קומסומולסקאיה (Komsomolskaya), תחנת אלקטרוזבודסקאיה (Elektrozavodskaya), תחנת קייבסקאיה (Kievskaya), תחנת מאיאקובסקאיה (Mayakovskaya) ותחנת ארבאטסקאיה (Arbatskaya). תחנה נוספת ראויה לציון היא תחנת דוסטוייבסקאיה (Dostoyevskaya) שנפתחה רק בשנת 2010. התחנה מוקדשת לסופר הרוסי הגדול פיודור דוסטוייבסקי, ועל קירותיה מצוירות סצנות מתוך ספריו, שכצפוי מתארות אלימות ורצח.

תחנת אלקטרוזבודסקאיה, המטרו של מוסקבה | Василий Овечко

מערכת המטרו של מוסקבה נחשבת לשנייה בעולם (אחרי זאת של טוקיו) מבחינת מספר הנוסעים. על פי נתונים רשמיים קרוב לשני מיליארד וחצי בני אדם נסעו בה בשנת 2014. המערכת, הכוללת כיום 12 קווים, צפויה על פי התוכניות לגדול מאוד עד שנת 2020, ומתוכננות לקום יותר מ-70 תחנות נוספות לאורכה. המעוניינים ללמוד עוד על מערכת המטרו של המטרו יוכלו לבקר במוזיאון קטן שהוקם בשנת 1967 על ידי וטראנים של מערכת המטרו.

מנציחים את לנין במטרו של מוסקבה